הדפס

דן חמיצר מספר על החיד"א



החידה כמנוע לימודי וחינוכי

חיד"א – חידת הדמיון האסוציאטיבי שהפכה כלי לימוד ושיטה חינוכית

חלומו הנחשק של כל מורה ומחנך הוא לרתק את תלמידיו, לגרום להם לפעול בהתלהבות תוך הטמעת ידע ולהוציא מקרבם את מרב משאבי היצירתיות שטמונים בהם... חידת הדמיון נועדה לעזור בהגשמת חלום שכזה.

רקע:
ישראל הפכה בשלושת העשורים האחרונים שדה ניסוי לתופעה ייחודית שנקראה בפי העם: "חידת חמיצר". חידה שנשענת על שיטת קידוד מקורית ובלעדית - והייתה למושג שמוכר על ידי כל.

חידת הדמיון האסוציאטיבי מפעילה מדי שנה מאות אלפים מתושבי המדינה באתגרים שונים וסביב מטרות מגוונות.
הכלי האניגמאטי שפותח בתחילת שנות השמונים,נוצל בהצלחה רבה לפיתוח פורמטים שונים ומגוונים בתחומי המדיה התקשורתית (טלוויזיה,רדיו,אינטרנט,עיתונות וטלפוניה)וכן להנעת עובדים בחלק נכבד מהארגונים והמפעלים בארץ.
עם השנים, יועדו יותר ויותר מפיתוחי החידה לעברם של מיזמים במערכות ההדרכה והחינוך,דבר שהביא לאימוצו והתאמתו כשיטת לימוד במערכות החינוך.

שיטת לימוד והנעה באמצעות חידה – הנה שיטה מובנית שיוצרת תהליך למידה שונה ואחר מהמקובל.זאת שיטה "פתוחה" שבה לדמיון היצירתי ולמעוף האסוציאטיבי מקום מרכזי בהכוונת התהליך.

מדובר בשיטת לימוד בלתי אמצעית שנועדה להשיג ידע באמצעות הנעה אישית לחפש ולגלות בשילוב עבודת צוות, מיקוד,תחרותיות, עניין גובר והולך, הנאה והנעה עצמית תוך "התלהבות הרפתקנית וסקרנית.

כהנחת יסוד, ישנם שתי שיטות להשגת ידע והטמעתו:

האחת: ארגונו,גידורו והצבתו של חומר הלימוד כמכלול בפני הלומד ומציאת הדרכים לשכנעו (או להכריחו) להשתמש בו.
השנייה: גירוי סקרנותו הטבעית של התלמיד לצאת בהתלהבות לחפשו במחוזות שסומנו ונרמזו לו.

הגישה הקלאסית,הראשונה, משתמשת בחידה (בשאלה) בדרך כלל, ככלי מבחן לבדיקת הידע הנצבר,בעוד שהשיטה השנייה הפכה את החידה/האניגמה למנוע שמפעיל את החיכוך המבורך ברחבי החומרים והתכנים.

השיטה העבירה את תפקידו ההיסטורי של המורה כמקור הידע בלעדי אל עבר תפקידו כחונך: זה שנותן השראה, המעודד והתומך, המארגן והמדריך.

כך מסביר דן חמיצר את בסיס השיטה:

מציאות חיינו רצופה חידות - לכן הדרך הטבעית והיעילה להטמעה מיטבית של ידע ועניין, לדעתי, הנה באמצעות החידה. שהרי כל המאגר האנושי התרבותי שיצרו,המציאו,קידמו וגילו בני אדם מאז ומעולם - נולד מהצורך לפצח בעיה או לענות על שאלה..
ואולם, כמו בחיים,לכל בעיה/חידה/שאלה ישנן אין ספור (ויש אומרים אין סוף..( פתרונים - לכן התמודדות מול חידות הדמיון הינה סימולציה מדויקת לדרכי ניצול מאגרי היצירה ופיתוח כושר ההמצאה.


החשיבה האנושית היא עניין מורכב ביותר ואינו מוגדר. היא מייצרת פתרונות מרובים, מערבת פירוש ושיפוט שונים בקריטריונים מרובים לעיתים סותרים. החשיבה מאופיינת בחוסר ודאות, בדילוג אסוציאטיבי ובאי סדר שדורש מאמץ וביטחון עצמי להפיק ממנו תוצר והחלטה.

פתרון חידות דמיון מצריך שימוש בחשיבה יצירתית ואסוציאטיבית. ליצירתיות אין הגדרה אחת מוסכמת אולם חוקרים רבים מתייחסים אליה כיכולת ליצור דבר חדש, מקורי, מיוחד, לא צפוי, דבר שנתפס כבעל ערך מהותי, מועיל, מתאים לאילוצי המשימה.

מאפיינים משותפים לבעלי חשיבה יצירתית: משמעת עצמית, מוטיבציה ונחרצות, פתיחות להתנסויות, נטילת סיכונים, סבילות לדו משמעות, אמון בשיתופי פעולה.

השימוש בחידות דמיון נועד לתת לגיטימציה למערך הדמיון האסוציאטיבי של התלמיד ובכך להשפיע על היתכנות ומהירות השגת פוטנציאל הפתרונות היצירתיים החבויים בו.

סיכום עוגני הגישה

ערך לתלמידים:
הפעלת משאבי הדמיון היצירתי - לכל אורך שלבי הפעילות.
יצירת התרחשות מסקרנת – פתאום קורה משהו מסעיר בכתה/בביה"ס
יצירת עניין וסקרנות בתחומי החומר הנלמד.
אפשרות לעבודת צוות כמו גם עבודה יחידנית.
אפשרות לניצול טכנולוגיות תקשוב (עבודה מהבית, שימוש במקורות אינטרנטיים,רשתות חברתיות, טלפוניה וכד')
למידת-חקר בלתי אמצעית שמעודדת הישגיות.
התבססות על מוטיבציה פנימית הנובעת מהנאה ו/או תחרות.
חשיבה יצירתית, מקורית, אסוציאטיבית (משפיע באופן חיובי על הטמעת החומר)
יש יותר מתשובה אחת נכונה, והדגש הוא על דרך הפתרון (מקוריות החשיבה, גמישות מחשבתית).
תהליך שמבטיח ערך מוסף ממשי לכלל המשתתפים ולא רק למפצחים נכונה.

בהפוך לשיטה הקלאסית - הסקרנות וההנעה אל החומר הנלמד נעשית מתוך מוטיבציה שמגיעה מהתלהבותו של התלמיד ללא צורך בשכנוע ו/או סנקציה.

ערך למורים ולבית הספר:
ניתן להשתמש בשיטה באופן רב- תחומי, לגעת בכמה תחומי לימוד בו זמנית.
צורות הוראה לא- פרונטליות (חוויה גם למורה)
חיבור להורים ולמעגלי משפחה נוספים
שימוש בכלי הערכה אלטרנטיביים
עידוד אוריינות תקשוב בקרב המורים
עידוד פיתוח תוכניות לימודים ברוח החידות על ידי המורים.
הנעה באמצעות חידות דמיון יוצרת דינאמיקה של התלהבות וסקרנות (משאת נפשו של כל מורה)
מגבלה (או הזדמנות):
השיטה מחייבת את המורים להעריך תלמידים בשיטות חלופיות.

וכך מנתח חוקר חינוך, איש האקדמיה, את עיקרי החידוש:

"......דן חמיצר- אמן, טייס, סופר, חידונאי ומחנך - יוצר, באמצעות שיטתו, סיטואציה לימודית ייחודית. חמיצר שוזר חידות דמיון ואסוציאציות בתחומי דעת מגוונים ליצירת - חוויה לימודית חדשנית. זאת שיטה "פתוחה" שבה לדמיון היצירתי ולמעוף האסוציאטיבי מקום מרכזי בהכוונת התהליך.
חידות חמיצר הן גם קשות וגם קלות. ניתן לעבוד עליהן זמן קצר או ארוך, ביחידות או בקבוצות, לשם הנאה או לשם פרס ותגמול.
שיטת חמיצר יוצרת תהליך למידה אישי המערב את המוח המעבד של הלומדים ולא רק הקולט כפי שהדבר מתקיים בלימוד פרונטאלי. לתהליך ערך כפול: מחד התעסקות אמיתית מוכוונת מטרה בתחום התוכן מאידך התעסקות כללית עם עיבוד בעיות, עבודת יחיד / עם צוות, התמודדות עם תחרות וכו'.
את הפרס וההוקרה מקבל אמנם הפותר, אבל את נקודות הציון וההערכה יש וניתן להעניק לשאר המתמודדים על : אלתור, הרפתקנות, יוזמה,רמת החשיבה היצירתית ,עבודת הצוות, גילויי מנהיגות , מיקוד, סקרנות, פתיחות ודרגות הביטחון העצמי - הדברים שחשובים באמת...."

פיתוח משחקים